<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ויקהל</h1>
<h2>דף ב.</h2>
אלה [שמות ל"ה]. בגי' ל"ו, דברים תרי, הדברים ג', אלו ל"ט מלאכות דחייבין עליהן. דסמיך למלאכת המשכן, ללמד כי אותן שהיו במשכן היו אבות מלאכות. ובגמ' [שבת צ"ו ע"ב] דאיכא נפקותא בין אב לתולדה במזיד לענין התראה, דעל אב מתריהו בשביל עצמו חייב מיתה. ואי עביד תולדה והתרהו בשביל עצמה, אין זה התראה עד שיתרו בו משום אב דידיה. ד"א למה נאמרה פרשת שבת [סמוך] לפרשת משכן, לפי שנ' (שמות כ"ה א') ועשו לי מקדש שומעני אפי' בשבת ת"ל ששת ימים.
<h2>דף לח.</h2>
ויצף אותם זהב [שמות ל"ז]. אלו התלמידים בני התורה, שמתכבדין בשביל התורה. לפיכך נמשלה תורה למים, כשם שאין אדם בוש לומר השקיני [מים] כך לא יהא אדם בוש לומר לקטן למדיני תורה, וכשם שהמים כל הרוצה לשתות ישתה, כך כל הרוצה ללמוד ילמוד, ולכך נתנה במדבר שהוא הפקר כמדבר לכל הרוצה ללמוד לא יאמר ללומד אינו בן תורה התורה נתנה לי ולאבותי. ושמעתי מפני מה בניהם של ת"ח אינם בני תורה, שלא יאמרו ירושה הוא לנו מאבותינו. ואתה ואבותיך לא היו בני תורה אלא גוים, ולכך כתיב (דברים ל"ג ד') מורשה קהלת יעקב, לכל מי שמתקבל ביעקב, אלו הגרים שעוסקים בתורה שהם שקולין ככהן גדול, שנ' (משלי ג' ט"ו) יקרה היא מפנינים מכה"ג העומד לפני ולפנים שנ' (ויקרא י"ח ה') אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, כהנים לוים לא נאמר אלא האדם, שאפי' גוי ועוסק בתורה [הרי הוא ככהן גדול]. ופר"ץ דווקא כל מצות שנצטוו בני נח, הא על שאר התורה אמרי' [סנהדרין נ"ט ע"א] גוי העוסק בתורה חייב מיתה.
<h2>דף פב.</h2>
ויקהל משה [שמות ל"ה]. הוצרכה פרשה זו להיות נאמרה בהקהל, כדי להזהירם על השבת, ולצוותם על מלאכת המשכן, שהייתה לאנשים ונשים שנ' (ל"ה כ"ב) ויבאו האנשים על הנשים. והקהל זו היה לאחר יום הכיפורים וכן שנינו בסדר עולם בכ"ט באב [עלה] ונשנית לו תורה [פעם] שנייה במ' שלישיים, ופסקו בי' בתשרי וירד לו, וא"ל הקב"ה סלחתי כדבריך. ולכך הוקבע יום כפור למחילה ולסליחה, שנ' (ויקרא ט"ז ל"ד) והיתה זאת לכם לחקת עולם בחדש השביעי וגו', לאחר יוה"כ הקהילם למלאכת המשכן. למדנו שו' חדשים היה המשכן מתחילתו עד זמן הקמתו. שהרי בחדש ניסן היה זמן הקמתו בשמיני למילואים. כן נראה כפי מה שיש בסדר עולם דבכ"ט באב התחילו מ' יום ומ' לילה, דאז שפיר תוכל למצוא מ' יום אחרונים יום ולילה עמהם.
ויצאו כל עדת ישראל וגו' [שמות ל"ה]. להביא נדבת המשכן. וק"ק כן נראה אי פרשת ויקהל נאמרה בשבת או ביוה"כ, היאך יצאו להביא נדבת המשכן, וצ"ע.
